בנם של ילנה ורוסלן. נולד ביום י"ח בשבט תשס"ב (31.1.2002) ברוסיה.

זמן קצר אחרי לאחר הולדתו של ויטלי עלתה משפחתו לישראל וקבעה את משכנה באריאל, שם גדל והתחנך עד לסיום לימודיו בחטיבת הביניים "אורט יובלי אריאל". בשנות התיכון למד ב"בית הספר לקציני ים עכו", מחזור ס"ה.

ויטלי, ילד יפה תואר עם חיוך כובש שהמיס את לב כולם, נודע במיוחד בטוב ליבו ובראיית העולם האופטימית שלו. אהב את החיים ואת חבריו. הוא היה צנוע, שם תמיד את טובתו של האחר לפני טובתו שלו והושיט יד לעזרה. בזכות תכונות אלו היה אהוב מאוד על כל מכריו.

ויטלי היה ילד של הים, הוא מאוד אהב לצלול ולשוט בים, ואפילו התחיל להוציא רישיון לסקיפר. כמו כן, תמיד נסע עם חבריו לפק"לי קפה במקומות הכי יפים בארץ ופשוט כדי להנות מהרגע, לצחוק ולדבר על החיים. המקומות האהובים עליו היו חוות יאיר בשומרון וחוף דור.

ויטלי אהב את הארץ ואת המדינה וחלומו הגדול היה להיות לוחם ביחידת עילית. תחילה השתתף בגיבוש לשייטת 13, משלא עבר הופנה ליחידת העילית "אגוז", זומן למיונים ליחידה ועבר אותם בהצלחה.

ביום 10.12.2020 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל רגלים, יחידת אגוז – יחידת הקומנדו של זרוע היבשה. במהלך שירותו לקח חלק בפעילויות שונות להגנה על המדינה.ויטלי קיבל ביחידה את התפקידים של קלע חוד ונווט - הוא היה זה שהלך ראשון מהצוות והוביל אותם. העשייה שלו בשירות גרמה לו לסיפוק מלא, הוא הגשים את חלומו והיה מספר בגאווה על שירותו. בלט כנווט מצטיין שידע לקחת את הצוות בדיוק בנתיב ההתקדמות הנכון, בדרך הכי מהירה ויעילה.

ויטלי תכנן לטייל אחרי שחרורו בתאילנד ווייטנאם ולהמשיך לפתח את עסקו שפתח במהלך הצבא.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

ויטלי הוקפץ בבוקר עם המחלקה שלו לקיבוץ כיסופים. הם הגיעו לקיבוץ בשעות הצוהריים והתפצלו לשני צוותים – צוות אחד נשאר בקיבוץ וצוות אחר נע לעבר מוצב כיסופים. ויטלי נשאר בקיבוץ והשתתף בקרבות ובחילוץ תושבים. במהלך הלחימה מפקד היחידה וארבעה לוחמים, ובהם ויטלי, נפגעו. למרות הפגיעה הוא המשיך לתפקד והכווין את הכוח עד אשר פונה יחד עם חבריו שנפגעו לאחד הבתים. מאוחר יותר הובא לנקודת כינוס ליד כיסופים ובהמשך הועבר לבית החולים "סורוקה", שם נקבע מותו.

רב-סמל ויטלי סקיפקביץ' נפל בקרב ביום כ"ג בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ברקן. הותיר אחריו הורים ואחות.

במכתב האחרון שהשאיר כתב ויטלי: "תכלס החיים שלי היו ממש טובים ולא הייתי משנה שום דבר בהם. הדרך תמיד היית נכונה גם אם אחרים ראו בה כטעות, אני עשיתי הכול בדרך שלי נהניתי ולמדתי מהטעיות... סך הכול היה לי חיים ממש ממש מיוחדים ונהניתי מכל יום בחיי".

משפחתו וחבריו הקימו לזכרו פינה ב"חוות יאיר" שבשומרון, שבה נהג לשבת עם חבריו.להנצחתו הוקם עמוד באינסטגרם, "remember_vitaly_s".